בדיקות אוטומציה – אילו כלים קיימים ומה ההבדלים ביניהם?

מהן בדיקות אוטומציה?

בדיקות אוטומציה הן בדיקות תוכנה שבהן מערכת או תוכנה מריצה באופן אוטומטי תרחישי בדיקה שהוגדרו מראש. במקום שבודק תוכנה יבצע שוב ושוב את אותן פעולות באופן ידני, כלי אוטומציה מבצע את הפעולות, בודק את התוצאה ומדווח האם הבדיקה עברה או נכשלה.

לדוגמה, נניח שקיימת מערכת התחברות. בדיקה ידנית יכולה לכלול הזנת שם משתמש, הזנת סיסמה, לחיצה על כפתור התחברות ובדיקה שהמשתמש מגיע למסך הנכון. בבדיקת אוטומציה ניתן לכתוב תרחיש שמבצע את כל הפעולות הללו באופן אוטומטי.

אוטומציה אינה מחליפה את ה-QA הידני. למעשה, צוות איכות טוב משלב בין בדיקות ידניות לבין בדיקות אוטומטיות, כאשר כל סוג בדיקה מתאים למטרות שונות.

למידע רחב יותר על התחום ניתן לקרוא את המדריך המלא לבדיקות אוטומטיות.

למה בכלל להשתמש בבדיקות אוטומציה?

היתרון המרכזי של אוטומציה הוא היכולת להריץ בדיקות חוזרות במהירות ובאופן עקבי. במערכת תוכנה גדולה קיימים לעיתים מאות או אלפי תרחישים שצריך לבדוק לאחר שינוי, תיקון באג או גרסה חדשה.

אם כל התרחישים ייבדקו ידנית, תהליך הבדיקות עלול להימשך זמן רב. בדיקות אוטומטיות יכולות להריץ חלק גדול מהתרחישים ללא צורך בביצוע ידני של כל פעולה.

• מהירות: ניתן להריץ מספר רב של בדיקות בפרק זמן קצר.
• חזרתיות: ניתן להריץ את אותו תרחיש שוב ושוב.
• עקביות: הבדיקה מבוצעת לפי אותן הוראות בכל הרצה.
• זיהוי מוקדם של תקלות: ניתן לשלב בדיקות אוטומטיות בתהליך הפיתוח וה-CI/CD.
• חיסכון בזמן: הבודקים יכולים להשקיע יותר זמן בבדיקות הדורשות חשיבה אנושית.
• בדיקות רגרסיה: ניתן לבדוק במהירות שפיצ'רים קיימים לא נפגעו בעקבות שינוי חדש.

אילו סוגי בדיקות ניתן לבצע באמצעות אוטומציה?

אוטומציה אינה מתייחסת לכלי אחד או לסוג אחד של בדיקות. קיימות שכבות שונות של בדיקות אוטומטיות.

בדיקות UI

בדיקות UI מדמות פעולות של משתמש בממשק. לדוגמה: פתיחת דף, לחיצה על כפתור, מילוי טופס, בחירת ערך ובדיקת התוצאה.

כלים כמו Selenium ו-Playwright משמשים רבות לבדיקות מסוג זה.

בדיקות API

בדיקות API אינן חייבות להפעיל את ממשק המשתמש. במקום זאת הן שולחות בקשות לשרת ובודקות את התגובה.

בדיקות API יכולות לבדוק למשל קוד HTTP, מבנה JSON, נתונים שחזרו מהשרת, זמני תגובה והרשאות.

בדיקות רגרסיה

בדיקות רגרסיה נועדו לוודא ששינוי חדש במערכת לא שבר פונקציונליות שכבר עבדה.

זהו אחד התחומים שבהם אוטומציה יכולה לספק ערך משמעותי במיוחד, מכיוון שניתן להריץ שוב ושוב את אותה קבוצת בדיקות לאחר כל שינוי.

בדיקות End-to-End

בדיקות End-to-End, או E2E, בודקות תהליך שלם מנקודת המבט של המשתמש. לדוגמה: התחברות למערכת, חיפוש מוצר, הוספת מוצר לסל, מעבר לתשלום וקבלת אישור.

בדיקה כזו יכולה לוודא שמספר רכיבים שונים במערכת עובדים יחד בצורה תקינה.

הכלים המרכזיים לבדיקות אוטומציה

קיימים כיום כלים רבים לבדיקות אוטומטיות. לכל כלי יש יתרונות, חסרונות וסביבת שימוש שונה. לכן לא נכון לשאול רק "איזה כלי הוא הכי טוב?", אלא "איזה כלי מתאים למערכת, לצוות ולמטרות הבדיקה?".

Selenium

Selenium הוא אחד השמות המזוהים ביותר עם אוטומציה של בדיקות Web. הוא קיים שנים רבות ונמצא בשימוש רחב בתעשייה.

Selenium מאפשר לשלוט בדפדפנים ולבצע פעולות כמו פתיחת עמוד, איתור אלמנטים, לחיצה, הזנת טקסט ובדיקת תוצאות.

אחד היתרונות המרכזיים של Selenium הוא הוותק שלו והאקוסיסטם הרחב סביבו. קיימים הרבה מדריכים, קהילות, דוגמאות וידע מקצועי שנצבר לאורך השנים.

בנוסף, Selenium תומך במספר שפות תכנות, ולכן ניתן לשלב אותו בסביבות פיתוח שונות.

מצד שני, כתיבת בדיקות Selenium עשויה לדרוש יותר תשתית וקוד, ובמערכות מודרניות מסוימות העבודה עם המתנה לאלמנטים, חלונות, טאבים ותהליכים אסינכרוניים עלולה להיות מורכבת יותר.

להשוואה מעמיקה יותר ניתן לקרוא את המאמר Selenium מול Playwright – איזה כלי אוטומציה עדיף?.

Playwright

Playwright הוא כלי מודרני לאוטומציה של בדיקות Web. הוא תוכנן להתמודד עם יישומי Web מודרניים, כולל אפליקציות דינמיות ותהליכים אסינכרוניים.

אחד היתרונות הבולטים של Playwright הוא מנגנוני ההמתנה האוטומטיים שלו. במקום שהבודק יצטרך להוסיף המתנות ידניות רבות, הכלי יודע במקרים רבים להמתין עד שאלמנט יהיה מוכן לפעולה.

Playwright מאפשר גם לעבוד עם מספר דפדפנים, לבצע בדיקות במקביל, להשתמש ב-Trace לצורך ניתוח הרצה ולבצע פעולות מורכבות יחסית בסביבה אחת.

עבור צוותים שמתחילים כיום פרויקט חדש של אוטומציה Web, Playwright יכול להיות בחירה מעניינת במיוחד, בעיקר כאשר מדובר באפליקציות מודרניות ובתרחישי E2E.

Cypress

Cypress הוא כלי פופולרי נוסף לבדיקות Web. הוא זכה לפופולריות רבה בקרב צוותי פיתוח ו-QA בזכות סביבת עבודה נוחה יחסית, ממשק ברור ויכולת לקבל משוב מהיר במהלך כתיבת הבדיקות.

Cypress מתאים במיוחד לצוותים שרוצים חוויית פיתוח אינטראקטיבית ויכולת לראות בצורה ברורה מה קורה במהלך הבדיקה.

עם זאת, הארכיטקטורה שלו שונה מזו של Selenium ו-Playwright, ולכן קיימים תרחישים שבהם ההתנהגות והיכולות שונות.

לפני בחירה ב-Cypress חשוב לבדוק האם הוא מתאים לארכיטקטורה של המערכת ולסוגי הבדיקות שהארגון רוצה להריץ.

Appium

Appium מתמקד בעיקר באוטומציה של אפליקציות מובייל. הוא יכול לשמש לבדיקות של אפליקציות Android ו-iOS.

כאשר המוצר המרכזי הוא אפליקציית מובייל, כלי ייעודי כמו Appium עשוי להיות רלוונטי יותר מכלי שמיועד בעיקר לבדיקות Web.

עם זאת, אוטומציה של מובייל מביאה איתה אתגרים נוספים כמו מכשירים שונים, גרסאות מערכת הפעלה, גדלי מסך, הרשאות, ביצועים ותלות בסביבת הריצה.

Robot Framework

Robot Framework הוא Framework לאוטומציה שמבוסס על גישה של Keyword-Driven Testing.

במקום שכל התרחיש ייכתב בהכרח בצורה של קוד מסורתי, ניתן לבנות תרחישים המבוססים על מילות פעולה ברורות.

גישה זו יכולה להתאים לצוותים שבהם יש שילוב בין אנשי QA, מפתחים ואנשי אוטומציה, ובמיוחד כאשר רוצים ליצור מבנה שקל יחסית לקריאה.

מצד שני, בפרויקטים מורכבים חשוב להגדיר היטב את הארכיטקטורה ואת מבנה הקוד, אחרת גם Framework שנראה פשוט עלול להפוך למערכת מורכבת לתחזוקה.

JMeter וכלים לבדיקות ביצועים

לא כל אוטומציה היא בדיקת UI. כאשר המטרה היא לבדוק ביצועים, עומסים והתנהגות של מערכת תחת משתמשים רבים, נדרשים כלים מסוג אחר.

Apache JMeter הוא דוגמה לכלי שמשמש לבדיקות ביצועים ועומסים. ניתן להגדיר באמצעותו תרחישים המדמים משתמשים ובקשות רבות למערכת.

לכן חשוב להבחין בין "אוטומציה של בדיקות פונקציונליות" לבין "אוטומציה של בדיקות ביצועים". אלה תחומים שונים, גם אם שניהם משתמשים באוטומציה.

השוואה בין הכלים

Selenium או Playwright – מה לבחור?

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב מי שנכנס לתחום האוטומציה.

אין תשובה אחת שמתאימה לכל פרויקט.

Selenium יכול להיות בחירה טובה כאשר הארגון כבר משתמש בו, כאשר קיימת תשתית ותיקה, כאשר יש צוות מנוסה או כאשר נדרשת התאמה לסביבה קיימת.

Playwright עשוי להתאים במיוחד לפרויקטים חדשים, לאפליקציות Web מודרניות ולצוותים שרוצים להשתמש ביכולות מתקדמות של בדיקות E2E.

לכן לא כדאי לבחור כלי רק בגלל שהוא "חדש יותר". חשוב לבדוק את המערכת, את הידע הקיים בצוות, את שפת התכנות, את תשתיות ה-CI/CD ואת עלות התחזוקה לאורך זמן.

ומה לגבי Cypress?

Cypress יכול להיות בחירה מצוינת במקרים שבהם חוויית הפיתוח והדיבוג חשובות מאוד לצוות.

הבחירה בין Cypress לבין Playwright או Selenium צריכה להתבסס על דרישות הפרויקט ולא על דירוג כללי באינטרנט.

לדוגמה, מערכת עם תהליכי E2E מורכבים, מספר דומיינים, טאבים, הרשאות ותהליכים אסינכרוניים עשויה להוביל לבחירה שונה ממערכת Web פשוטה יותר.

איך בוחרים כלי אוטומציה לפרויקט?

לפני שבוחרים כלי, כדאי לענות על מספר שאלות.

1. מה אנחנו רוצים לבדוק?

האם מדובר באתר Web? אפליקציית מובייל? API? מערכת ERP? תהליכים מקצה לקצה? ביצועים?

הגדרת מטרת האוטומציה היא השלב הראשון. אין כלי אחד שמתאים לכל סוגי הבדיקות.

2. באיזו שפת תכנות הצוות עובד?

אם הצוות כבר מנוסה ב-JavaScript או TypeScript, בחירה בכלי שמתאים היטב לסביבה הזו יכולה לקצר את זמן הלמידה וההטמעה.

אם הארגון עובד שנים עם Java, Python או C#, כדאי להביא בחשבון גם את הידע הקיים.

3. כמה מורכבת המערכת?

מערכת קטנה אינה בהכרח זקוקה לאותה תשתית אוטומציה כמו מערכת Enterprise גדולה.

במערכת מורכבת צריך לחשוב כבר מההתחלה על מבנה פרויקט, Page Objects או גישות ארכיטקטוניות אחרות, ניהול נתוני בדיקה, דוחות, הרצות מקביליות ותחזוקה.

4. מי מתחזק את האוטומציה?

אוטומציה היא קוד תוכנה ולכן היא דורשת תחזוקה.

אם ממשק המערכת משתנה, גם הבדיקות עלולות להישבר. לכן יש לבחון לא רק כמה קל לכתוב בדיקה ראשונה, אלא כמה קל לתחזק מאות בדיקות לאורך זמן.

5. האם האוטומציה משתלבת ב-CI/CD?

אוטומציה מקבלת ערך משמעותי כאשר ניתן להריץ אותה כחלק מתהליך הפיתוח והאספקה.

לדוגמה, ניתן להריץ בדיקות לאחר Build, לפני Deployment או לאחר העלאת גרסה לסביבת בדיקות.

אחת הטעויות הנפוצות – לבחור כלי לפני שמגדירים מטרה

ארגונים וצוותים מתחילים לעיתים את תהליך האוטומציה בשאלה: "איזה כלי כדאי ללמוד?"

זו לא בהכרח השאלה הנכונה.

השאלה הנכונה יותר היא: איזה תהליך בדיקה אנחנו רוצים לשפר?

אם צוות QA מבצע מאות בדיקות רגרסיה שחוזרות על עצמן, זה מקום טוב לבחון אוטומציה.

לעומת זאת, אם מדובר בבדיקה חד-פעמית שמשתנה בכל פעם, ייתכן שהשקעה באוטומציה תהיה פחות כדאית.

מה הופך בדיקת אוטומציה לבדיקה טובה?

לא כל בדיקה אוטומטית היא בהכרח בדיקה טובה.

בדיקה איכותית צריכה להיות ברורה, יציבה, ניתנת לתחזוקה ולספק תוצאה שאפשר לסמוך עליה.

• הבדיקה צריכה לבדוק דבר אחד או מטרה ברורה.
• היא צריכה להיות כמה שיותר יציבה.
• הכישלון צריך להיות ברור וניתן לאבחון.
• יש להימנע מתלות מיותרת בין בדיקות.
• נתוני הבדיקה צריכים להיות מנוהלים בצורה מסודרת.
• יש לתכנן את הבדיקות כך שניתן יהיה לתחזק אותן גם לאחר שינויי מערכת.

אוטומציה אינה רק כתיבת סקריפטים

אחת הטעויות הנפוצות בקרב מתחילים היא לחשוב שתפקיד איש האוטומציה מסתכם בכתיבת סקריפטים.

בפועל, אוטומציה טובה כוללת גם תכנון, בחירת תרחישים, ניהול נתונים, עבודה עם סביבות, ניתוח תוצאות, דיבוג, תחזוקה ושילוב בתהליכי הפיתוח.

לכן מי שרוצה להיכנס לתחום צריך להבין גם את יסודות ה-QA ולא רק ללמוד פקודות של כלי מסוים.

למי שעדיין נמצא בשלב הלמידה, כדאי להתחיל מהבסיס באמצעות המדריך המלא ל-QA ובדיקות תוכנה.

מה כדאי ללמוד כדי להתחיל באוטומציה?

מי שמגיע ללא ניסיון קודם אינו חייב ללמוד את כל כלי האוטומציה הקיימים. עדיף לבנות מסלול מדורג.

1. להבין את יסודות ה-QA.
2. ללמוד כתיבת תרחישי בדיקה.
3. להכיר בדיקות Web ו-API.
4. ללמוד יסודות של JavaScript, TypeScript, Java או Python.
5. לבחור כלי אוטומציה אחד ולהעמיק בו.
6. ללמוד Git.
7. להכיר CI/CD ברמה בסיסית.
8. לבנות פרויקט אוטומציה קטן לתיק עבודות.

חשוב במיוחד לא לנסות ללמוד חמישה Frameworks במקביל. עדיף להכיר כלי אחד בצורה טובה, להבין את העקרונות שמאחוריו ורק לאחר מכן להרחיב את הידע לכלים נוספים.

מי שמתחיל את דרכו יכול לקרוא גם את אוטומציה בבדיקות תוכנה – מה כדאי להפוך לאוטומטי?.

ומה לגבי 20 כלי אוטומציה שונים?

קיימים כלים רבים נוספים מעבר לאלה שהוזכרו כאן. חלקם מיועדים ל-Web, חלקם למובייל, חלקם ל-API, חלקם לביצועים וחלקם לתרחישים או סביבות ספציפיות.

לכן רשימה ארוכה של שמות כלים אינה בהכרח הדרך הטובה ביותר לבחור טכנולוגיה.

מה שחשוב הוא להבין את הקטגוריות ואת הצורך העסקי והטכנולוגי. לאחר מכן ניתן לבחון את הכלים הרלוונטיים ולבחור מתוכם.

לסקירה רחבה יותר של אפשרויות ניתן לעיין במאמר 20 כלים לבדיקות אוטומציה שכדאי להכיר.

איך נראה תהליך נכון להקמת אוטומציה?

הקמת אוטומציה בארגון צריכה להיות תהליך הדרגתי ולא ניסיון להפוך את כל הבדיקות לאוטומטיות ביום אחד.

שלב ראשון – מיפוי הבדיקות

ממפים את תרחישי הבדיקה הקיימים ומזהים אילו מהם חוזרים על עצמם, יציבים ובעלי ערך גבוה.

שלב שני – בחירת תרחישים

בוחרים קבוצה ראשונית של בדיקות שבהן ניתן לקבל החזר השקעה ברור.

שלב שלישי – בחירת כלי

רק לאחר שהוגדר הצורך בוחרים Framework מתאים.

שלב רביעי – בניית תשתית

מגדירים מבנה פרויקט, נתונים, דוחות, ניהול סביבות, לוגים ותהליך הרצה.

שלב חמישי – שילוב בתהליך העבודה

לאחר שהבדיקות יציבות, ניתן לשלב אותן בתהליכי CI/CD ולהריץ אותן באופן קבוע.

הקשר בין אוטומציה לבין בדיקות ידניות

חשוב להבין שאוטומציה ובדיקות ידניות אינן תחרות שבה אחת צריכה להחליף את השנייה.

בדיקות אוטומטיות מצוינות עבור תרחישים חוזרים, רגרסיה, בדיקות יציבות ותהליכים שניתן להגדיר בצורה ברורה.

בדיקות ידניות מצוינות במקומות שבהם נדרשת חשיבה אנושית, חקירה, שימוש לא צפוי במערכת, בדיקות שימושיות והערכת חוויית המשתמש.

לכן צוות QA מקצועי צריך לדעת מתי לבצע בדיקה ידנית ומתי כדאי להפוך אותה לאוטומטית.

להבנת ההבדל בין שני העולמות ניתן לקרוא גם את המאמר בדיקות תוכנה ידניות – מה בודקים ואיך זה עובד?.

אז איזה כלי אוטומציה הוא הטוב ביותר?

אין כלי אחד שהוא הטוב ביותר לכל פרויקט.

Selenium הוא כלי ותיק ובשל עם אקוסיסטם רחב.

Playwright מציע גישה מודרנית ואפשרויות מתקדמות לאוטומציית Web ו-E2E.

Cypress מציע חוויית עבודה נוחה ומשוב מהיר במהלך כתיבת בדיקות Web.

Appium מתאים במיוחד כאשר האוטומציה מתמקדת באפליקציות מובייל.

Robot Framework מציע גישה מבוססת Keywords ויכול להתאים לסביבות שבהן רוצים להפריד בין תרחיש הבדיקה לבין הקוד שמבצע אותו.

JMeter שייך לקטגוריה שונה ומתאים בעיקר לבדיקות ביצועים ועומסים.

הבחירה הנכונה תלויה במערכת, בצוות, בשפת התכנות, בסוג הבדיקות, בתשתית הקיימת ובעלות התחזוקה הצפויה.