יש תפקידים שנראים מבחוץ הרבה יותר פשוטים ממה שהם באמת.
ראש צוות בדיקות ידניות הוא אחד מהם.
מבחוץ זה יכול להיראות כמו תפקיד די ברור: יש צוות של בודקים, יש משימות, יש גרסאות, יש תקלות, יש מנהלים – וצריך לוודא שהכול עובד.
אבל מי שנמצא בתפקיד הזה יודע שהמציאות שונה לחלוטין.
כי בשלב מסוים אתה מגלה שאתה כבר לא רק בודק תוכנה.
אתה מנהל אנשים.
אתה מנהל ציפיות.
אתה מתמודד עם מפתחים, מנהלי פרויקטים, מנהלי מוצר והנהלה.
אתה צריך לקבל החלטות תחת לחץ, לפעמים בלי שיש לך מספיק מידע, מספיק אנשים או מספיק זמן.
ומעל הכול יש תחושה אחת שמלווה לא מעט ראשי צוותים:
"בסוף, אם משהו ישתבש – יסתכלו עליי."
וזה בדיוק המקום שבו מתחילים הפחדים האמיתיים.
הפחד הראשון: אולי בכלל לא יצטרכו את הצוות שלי בעוד כמה שנים?
זה כנראה אחד הפחדים שהכי פחות מדברים עליהם בקול.
האוטומציה מתקדמת.
ה-AI נכנס לתהליכי הפיתוח והבדיקות.
יותר ויותר בדיקות אפשר להריץ באופן אוטומטי.
כלים חדשים מגיעים כמעט בכל חודש.
ואתה מסתכל על כל זה ושואל את עצמך בשקט:
"מה זה אומר על הצוות שלי?"
אני חושב שזו שאלה לגיטימית לחלוטין.
לא צריך להיבהל ממנה, אבל גם לא צריך להתעלם ממנה.
ראש צוות שאומר לעצמו שהכול יישאר בדיוק כפי שהיה לפני עשר שנים, כנראה עושה לעצמו חיים קלים מדי.
מצד שני, גם המחשבה ש"מחר לא יהיו יותר בודקים ידניים" היא מוגזמת.
בדיקות תוכנה הן לא רק לחיצה על כפתור והשוואת תוצאה צפויה לתוצאה שהתקבלה.
יש הבנה עסקית.
יש חשיבה ביקורתית.
יש חקירה.
יש ניסיון להבין מה המשתמש באמת יעשה.
יש מצבים שבהם הבודק צריך להסתכל על מערכת ולומר: "משהו כאן לא מרגיש נכון."
את הדברים האלה קשה מאוד להפוך לאוטומטיים לחלוטין.
לכן מבחינתי השאלה הנכונה של ראש הצוות היא לא:
"איך אני מגן על הבדיקות הידניות?"
אלא:
"איך אני גורם לצוות שלי להיות רלוונטי גם כשהעולם משתנה?"
וזה הבדל עצום.
הפחד השני: העובד הכי טוב שלי יעזוב
כל מנהל מכיר את התחושה הזאת.
יש לך עובד שאתה פשוט יודע שאפשר לסמוך עליו.
הוא מכיר את המערכת.
הוא יודע איפה נמצאות הבעיות.
הוא מכיר את האנשים.
הוא יודע איך להתנהל מול הפיתוח.
לפעמים הוא אפילו יודע דברים שאתה כמנהל כבר שכחת.
ואז מגיעה השיחה.
"אני רוצה לעדכן אותך שקיבלתי הצעה."
פתאום כל התוכניות משתנות.
לא בגלל שאי אפשר למצוא מחליף.
אפשר.
אבל אי אפשר למצוא מחר בבוקר אדם עם שלוש או ארבע שנות ניסיון במערכת הספציפית שלך, עם הידע העסקי, ההיכרות עם הצוות והניסיון שנצבר לאורך הדרך.
ופה אני חושב שראשי צוותים צריכים להיות כנים עם עצמם.
אם עובד אחד עוזב וכל הידע נעלם איתו – הבעיה היא לא רק שהעובד עזב.
יש כאן בעיית ניהול ידע.
יש כאן תלות באנשים.
ויש כאן צוות שלא מספיק חזק ועצמאי.
לכן אחת המשימות החשובות ביותר של ראש צוות היא לא רק לשמור על העובדים הטובים.
אלא גם לדאוג שהידע שלהם יעבור הלאה.
כי עובד טוב הוא נכס.
אבל צוות שיודע לעבוד גם כשהעובד הטוב ביותר בחופשה – הוא נכס גדול הרבה יותר.
הפחד השלישי: לשחרר גרסה כשאני לא באמת שלם איתה
זה אחד המקומות הכי קשים בתפקיד.
מישהו מההנהלה אומר:
"אנחנו חייבים לעלות ביום חמישי."
מנהל הפרויקט אומר:
"אין אפשרות לדחות."
הפיתוח אומר:
"סיימנו את הפיתוח."
ואתה מסתכל על הבדיקות וחושב:
"אני עדיין לא רגוע."
אבל אין לך עוד שבוע.
אין לך עוד חמישה בודקים.
ולפעמים אפילו אין לך עוד יום.
אז מה אתה עושה?
זו לא שאלה טכנית.
זו שאלה ניהולית.
כי ראש צוות בדיקות צריך להבין שבמציאות העסקית כמעט אף פעם אין 100% ודאות.
המטרה היא לא להגיע למצב שבו אין אף באג.
המטרה היא להבין את הסיכון.
מה בדקנו?
מה לא בדקנו?
מה קריטי?
מה פחות קריטי?
מה יכול לקרות אם נשחרר?
ומה המחיר של דחיית הגרסה?
מנהל QA טוב לא צריך להיות האדם שאומר תמיד "לא".
הוא צריך להיות האדם שמסוגל להסביר בצורה ברורה:
"אלה הסיכונים שאני רואה, זו רמת הביטחון שלי, ואלה הדברים שהייתי רוצה לפתור לפני העלייה."
זו כבר שפה ניהולית.
הפחד הרביעי: יש לי עובד שאני פשוט לא מצליח להרים
זה הרבה יותר קשה מלתפוס באג.
באג אפשר לפתוח.
עובד הוא בן אדם.
לפעמים יש עובד שמגיע למשימות ולא מסיים.
אחר כך צריך להזכיר לו.
ואז להסביר.
ושוב להסביר.
אתה נותן משוב.
מנסה לעזור.
מנסה להבין מה הבעיה.
ואחרי חודש אתה מגלה שאתה עדיין נמצא בדיוק באותה נקודה.
כאן ראש הצוות מתחיל להרגיש מתוסכל.
לפעמים אפילו כועס.
אבל מנהל טוב חייב לעצור לרגע ולשאול:
האם העובד באמת לא מסוגל, או שאני לא מנהל אותו נכון?
זו שאלה לא נעימה.
אבל היא חשובה.
לפעמים העובד צריך הדרכה.
לפעמים הוא נמצא בתפקיד שלא מתאים לו.
לפעמים הציפיות לא הוגדרו בצורה ברורה.
ולפעמים, וזה גם קורה, האדם פשוט לא מתאים לתפקיד.
גם זו החלטה שמנהל צריך לדעת לקבל.
לא מתוך כעס.
לא מתוך אגו.
אלא מתוך אחריות לצוות.
כי לפעמים הניסיון "להציל" עובד אחד פוגע בעשרה עובדים אחרים.
והפחד החמישי הוא אולי הפחד הכי אישי
"אולי אני לא מספיק טוב כמנהל?"
את הפחד הזה כמעט אף אחד לא רואה.
כי כלפי חוץ ראש הצוות צריך להיראות בשליטה.
הוא צריך לענות לשאלות.
לקבל החלטות.
להרגיע את העובדים.
לדבר עם ההנהלה.
להתמודד עם הפיתוח.
אבל לפעמים אחרי יום ארוך, כשהמחשב נסגר והטלפון סוף סוף שקט, נשארת השאלה:
"האם אני באמת עושה עבודה טובה?"
אולי הצוות לא מספיק מרוצה.
אולי הייתי צריך להתעקש יותר.
אולי הייתי צריך לדבר אחרת עם העובד ההוא.
אולי פספסתי משהו.
אולי הייתי צריך לזהות את התקלה מוקדם יותר.
אני חושב שזה חלק כמעט בלתי נפרד מניהול.
מי שלא אכפת לו – בדרך כלל לא שואל את עצמו את השאלות האלה.
הבעיה מתחילה כשהשאלות האלה הופכות לפחד קבוע.
כי מנהל שלא סומך על עצמו מתחיל לפעמים לנהל דרך שליטה.
הוא רוצה לראות כל משימה.
לדעת כל פרט.
להיות בכל פגישה.
לאשר כל דבר.
ואז, בלי לשים לב, הוא הופך להיות צוואר הבקבוק של הצוות.
בסופו של דבר, ראש צוות לא אמור לשלוט בהכול
אולי זו אחת התובנות החשובות ביותר שלמדתי על ניהול.
ככל שהצוות גדל, היכולת שלך לשלוט בכל פרט דווקא הולכת וקטנה.
וזה בסדר.
התפקיד שלך הוא לא להיות הבודק הכי טוב בצוות.
גם לא לדעת הכול.
התפקיד שלך הוא לבנות אנשים שיודעים לעבוד טוב גם כשאתה לא עומד לידם.
ליצור אחריות.
לבנות אמון.
לפתח עובדים.
להכניס טכנולוגיות חדשות.
לדעת להציב גבולות.
ולדעת גם לומר להנהלה כשמשהו לא אפשרי.
ראש צוות בדיקות טוב לא נמדד בכך שאין לו פחדים.
להפך.
הוא נמדד ביכולת שלו להכיר בפחדים האלה ולא לתת להם לנהל אותו.
כי בסופו של דבר, מאחורי כל מערכת, כל תהליך וכל בדיקה – יש אנשים.
והניהול של האנשים האלה הוא כנראה האתגר האמיתי ביותר של ראש צוות הבדיקות.
לקרוא מאמרים זה נחמד אבל לא יביא אותך לתוצאה שאתה רוצה, בדיוק בשביל זה הכנו עבורך את הקורס הדיגיטלי המהיר, תוך שעתיים וחצי תלמד את תחום הבדיקות ידניות, תוכל להתחיל לעבוד מהבית דרך FIVERR או ולהתכונן נכון לראיונות עבודה שיעזרו לך לצלוח אותם. כנס כאן הקורס ממוקד בבדיקות תוכנה ידניות הנותן בסיס חזק לתחום.
לעבוד מהבית כבודק תוכנה עם FIVERR >> לחץ כאן
TesQA 