בודק תוכנה מנוסה יודע דבר אחד בוודאות:
המערכת אף פעם לא “מושלמת”, ותמיד אפשר להמשיך לבדוק עוד.
אז השאלה האמיתית היא לא
“האם יש עוד באגים?”
אלא
“האם רמת הסיכון שנותרה מקובלת לשחרור?”
כאן בדיוק נכנס האתגר של היקף הבדיקות.
למה איכות קל יחסית למדוד – והיקף הרבה פחות?
איכות נמדדת יחסית בקלות:
- אין תקלות Severity High / Critical
- אין תקלות Priority High
- תקלות פתוחות ידועות, מובנות ומאושרות לשחרור
אבל היקף?
אין כפתור שאומר: “בדקת מספיק”.
בודקים שלא מבינים את זה נופלים לשני קצוות:
- 🔴 בדיקות חסר – פספוס תרחישים מהותיים
- 🔴 בדיקות יתר – בזבוז זמן, עיכוב גרסה, שחיקה
המטרה: נקודת איזון חכמה.
המדד הראשון: כיסוי סיכונים – לא כיסוי מסכים
אחד הטעויות הנפוצות:
“בדקתי את כל המסכים – אז סיימתי”
אבל בדיקות לא אמורות לכסות מסכים, אלא סיכונים עסקיים וטכנולוגיים.
שאל את עצמך:
- איפה כסף יכול ללכת לאיבוד?
- איפה משתמש יכול להיתקע?
- איפה מידע יכול להימחק / להיחשף?
- איזה שינוי בקוד נגע באזורים רגישים?
דוגמה:
טופס תשלום קטן > מסך עיצוב גדול
כי הסיכון העסקי גבוה יותר.
📌 אם כל הסיכונים המרכזיים נבדקו – היקף הבדיקות מתחיל להיות “מספיק”.
המדד השני: מיפוי תרחישים – ולא רק Happy Path
בדיקות עמוקות לא נמדדות בכמות הטסטים, אלא בסוגי התרחישים.
שאלת זהב:
האם בדקתי רק מה שאמור לקרות – או גם מה שלא אמור לקרות?
בדיקות שמראות עומק:
- קלטים שגויים
- רצפים לא צפויים
- חזרה אחורה / ריענון / ניתוק
- שימוש לא “יפה” של משתמש
- פעולות במקביל
📌 אם אתה מגלה שבשלב מסוים אתה כבר לא מופתע מתוצאות הבדיקות – זה סימן שהגעת לעומק סביר.
המדד השלישי: ירידה בקצב גילוי הבאגים
זה אחד הסימנים החזקים ביותר – והוא אנושי לגמרי.
במהלך בדיקות:
- בהתחלה → מוצאים הרבה
- באמצע → פחות
- בסוף → כמעט כלום, או באגים קטנים וחוזרים
כאשר:
- רוב הבאגים החדשים הם קוסמטיים / שוליים
- באגים חוזרים על עצמם באותו אזור
- אין “וואו, זה מסוכן” כבר זמן
📌 זה סימן סטטיסטי שהכיסוי שלך כבר גבוה.
המדד הרביעי: חזרתיות – האם אתה בודק את עצמך?
אם אתה מרגיש ש:
- אתה מריץ שוב את אותם תרחישים
- לא עולה לך טסט חדש אמיתי
- אתה בודק כדי “להרגיש בטוח”, לא כי יש חשש אמיתי
זה לא עומק – זה חוסר החלטה.
בודק מקצועי יודע גם מתי לעצור.
המדד החמישי: מענה לשאלת ה-Release
לפני אישור גרסה, שאל את עצמך שאלה אחת פשוטה:
אם מחר הלקוח ייתקל בתקלה –
האם אוכל להגיד ביושר:
“זה לא משהו סביר שיכולתי לצפות ולבדוק”?
אם התשובה כן –
עשית עבודה טובה.
אם לא –
פספסת סיכון.
בדיקות “מספיקות” ≠ בדיקות מושלמות
בודקי ג׳וניור מחפשים שלמות.
בודקים מנוסים מחפשים איזון.
בדיקות טובות:
- מכסות סיכונים
- חכמות בזמן
- תואמות את לוח הזמנים
- מותאמות לגרסה, לא לאגו של הבודק
סיכום – המדד האמיתי להיקף בדיקות
אין KPI אחד.
יש שילוב של סימנים:
✔ סיכונים מרכזיים כוסו
✔ תרחישים לא צפויים נבדקו
✔ קצב גילוי הבאגים ירד משמעותית
✔ אין הפתעות חדשות
✔ אתה שלם מקצועית עם השחרור
אם כל אלה מתקיימים –
הבדיקות שלך מספיקות.
ולפעמים, לדעת לעצור –
זו הבדיקה החשובה ביותר.
✅ Checklist לבודק תוכנה
האם היקף הבדיקות שביצעתי מספיק לשחרור גרסה?
🔍 1. כיסוי סיכונים (Risk Coverage)
☐ זיהיתי את הפיצ’רים הקריטיים עסקית בגרסה
☐ בדקתי אזורים שבהם תקלה גורמת לנזק אמיתי (כסף, מידע, משתמשים)
☐ בדקתי במיוחד אזורים שנגעו בהם שינויים בקוד
☐ בדקתי אינטגרציות חיצוניות / APIs / שירותי צד ג’
☐ בדקתי הרשאות, תפקידים ומשתמשים שונים
📌 אם יש פיצ’ר קריטי שלא נבדק לעומק – הבדיקות לא מספיקות.
🧭 2. כיסוי תרחישים (Scenarios Coverage)
☐ בדקתי Happy Path מלא מתחילה ועד סוף
☐ בדקתי קלטים שגויים וגבוליים
☐ בדקתי רצפים לא צפויים של פעולות
☐ בדקתי חזרה אחורה / ריענון עמוד / סגירה באמצע תהליך
☐ בדקתי פעולות במקביל (אם רלוונטי)
☐ בדקתי שימוש “לא יפה” של משתמשים
📌 אם בדקתי רק מה שאמור לקרות – לא בדקתי מספיק.
🧪 3. עומק ולא רק רוחב
☐ לא רק עברתי מסכים – ירדתי לפרטים
☐ בדקתי חיבורים בין פיצ’רים (ולא כל אחד לבד)
☐ בדקתי תרחישים מורכבים ולא רק בסיסיים
☐ בדקתי תרחישים של שימוש יומיומי אמיתי
📌 עומק = חיבורים, רצפים, והקשרים.
🐞 4. מצב הבאגים לפני Release
☐ אין תקלות פתוחות ב-Severity Critical
☐ אין תקלות פתוחות ב-Severity High
☐ תקלות Medium פתוחות – מתועדות ומאושרות לשחרור
☐ אין באגים שחוזרים שוב ושוב באותו אזור
☐ הבאגים שנמצאים עכשיו הם בעיקר קוסמטיים / שוליים
📌 אם יש באג מסוכן שאתה “מקווה שלא יקרה” – אל תאשר.
📉 5. קצב גילוי תקלות
☐ בתחילת הבדיקות נמצאו הרבה תקלות
☐ בהמשך קצב מציאת הבאגים ירד
☐ לאחרונה כמעט ולא נמצאות תקלות חדשות מהותיות
☐ אין הפתעות חדשות כבר זמן
📌 ירידה בקצב = סימן טוב שהכיסוי גבוה.
🔁 6. חזרתיות ובשלות
☐ אני לא מריץ שוב ושוב את אותם טסטים בלי ערך חדש
☐ קשה לי לחשוב על תרחיש משמעותי שלא בדקתי
☐ התחושה היא של מיצוי – לא של לחץ
☐ אני בודק מתוך היגיון, לא מתוך פחד לשחרר
📌 חזרתיות בלי ערך = זמן מיותר.
⏱️ 7. התאמה לזמן ולגרסה
☐ היקף הבדיקות תואם את גודל השינוי בגרסה
☐ לא בדקתי אזורים שלא השתנו סתם “כי תמיד בודקים”
☐ הבדיקות תואמות את לוחות הזמנים של הפרויקט
☐ ברור לי מה בדקתי פחות ולמה
📌 בדיקות חכמות ≠ בדיקות אינסופיות.
🎯 8. שאלת הזהב לפני אישור גרסה
ענה בכנות:
☐ אם תתגלה תקלה – אוכל להגיד שזו לא תקלה סבירה שיכולתי לצפות
☐ אני מבין את הסיכונים שנותרו והם מקובלים
☐ אני שלם מקצועית עם ההחלטה לשחרר
☐ הייתי מוכן לחתום על זה גם מול לקוח
📌 אם יש ספק גדול – אין אישור.
🟢 החלטה סופית
☐ מאשר שחרור גרסה
☐ מאשר עם הסתייגויות (מתועד)
☐ לא מאשר – נדרש סבב בדיקות נוסף
לקרוא מאמרים זה נחמד אבל לא יביא אותך לתוצאה שאתה רוצה, בדיוק בשביל זה הכנו עבורך את הקורס הדיגיטלי המהיר, תוך שעתיים וחצי תלמד את תחום הבדיקות ידניות, תוכל להתחיל לעבוד מהבית דרך FIVERR או ולהתכונן נכון לראיונות עבודה שיעזרו לך לצלוח אותם. כנס כאן הקורס ממוקד בבדיקות תוכנה ידניות הנותן בסיס חזק לתחום.
לעבוד מהבית כבודק תוכנה עם FIVERR >> לחץ כאן
TesQA 