אחת המשימות היותר מורכבות בבדיקות תוכנה, היא הדרך הנכונה לתעדף את הבדיקות ולהתפקס, תחשבו על זה רגע אחד, אם יש לכם מסך עם 10 שדות בלבד, שלכל שדה יש אפשרות לשני ערכים של בחירה בלבד וכפתור שמור, ברמה העקרונית יש לכם פה מטריצה של 1,024 תרחישים (2 בחזקת 10) אז איך נכון לתעדף תכולות?
1. מהי עדיפות תסריטי בדיקה ולמה היא חשובה?
עדיפות תסריטי בדיקה היא תהליך שבו בוחרים אילו בדיקות לבצע קודם כאשר המשאבים מוגבלים, בין אם מדובר בזמן, כוח אדם, או תקציב. החשיבות של עדיפות נובעת מהצורך לזהות מוקדם ככל האפשר את הבאגים הקריטיים שעלולים להשפיע על המשתמשים, ובכך לשפר את איכות התוכנה ולמנוע תקלות חמורות במערכות קריטיות.
תהליך זה חשוב במיוחד בפרויקטים גדולים או מורכבים, שבהם לא ניתן לבדוק את כל האפשרויות. למשל, אם יש מגבלת זמן לשחרור גרסה, נדרש לוודא שתסריטי הבדיקה מתמקדים בתכונות המרכזיות ביותר או באזורים עם הסיכון הגבוה ביותר. בתעדוף נכון, הבדיקות מתבצעות לפי סדר חשיבות, מה שמבטיח יעילות ואפקטיביות בתהליך.
בין היתר, תעדוף עוזר להבטיח התאמה לצרכים העסקיים ולמנוע בעיות קריטיות שיכולות לפגוע במוניטין של הארגון. כאשר בודקים את הרכיבים הקריטיים קודם, ניתן לזהות בעיות מוקדם יותר, לתקן אותן ולהקטין את הסיכון להשלכות חמורות.
2. איך להגדיר מטרות ברורות לעדיפות תסריטי בדיקה?
כדי להבטיח עדיפות נכונה, עלינו להגדיר מטרות ברורות. ההגדרה מתחילה בהבנת הדרישות העסקיות והטכניות של הפרויקט. יש לזהות את האזורים הקריטיים בתוכנה, את המודולים בעלי הסיכון הגבוה ביותר, ואת הפונקציות שמשתמשים עשויים להפעיל לעיתים קרובות.
יש לשלב את כלל בעלי העניין בתהליך זה, כולל מנהלי פרויקטים, צוותי פיתוח, ומשתמשי קצה. לדוגמה, אם המוצר מיועד למשתמשים רבים, חשוב למקד את הבדיקות בפונקציות הנפוצות ביותר. בנוסף, ניתן להשתמש במדדי איכות כמו SLA (Service Level Agreement) כדי להבין מהם היעדים המרכזיים של המערכת.
מטרות אלו צריכות להיות מוגדרות בצורה מדידה. לדוגמה: "לזהות 95% מהבאגים הקריטיים בתכונות הראשיות בתוך שבועיים". הגדרה כזו מסייעת למדוד הצלחה ולשמור על פוקוס במהלך תהליך הבדיקה.
3. טכניקות סיווג לפי סיכון (Risk-Based Testing)
בדיקות מבוססות סיכון (RBT) הן טכניקה נפוצה לעדיפות תסריטי בדיקה. השיטה מתמקדת בזיהוי אזורים במערכת שמהווים סיכון גבוה יותר לכשל, ובדיקתם באופן מקיף. סיכונים אלו עשויים להיות קשורים להשפעות עסקיות, למורכבות טכנית, או לתקלות בעבר.
כדי ליישם RBT, נדרש להעריך כל רכיב או פונקציה במערכת ולשייך להם דירוג סיכון. ניתן להשתמש במודל פשוט שבו מדרגים את הסיכון לפי השפעה והסתברות:
- השפעה – עד כמה כשל במודול מסוים ישפיע על המשתמשים או על העסק.
- הסתברות – מה הסיכוי שתתרחש תקלה במודול זה.
שילוב של שני הגורמים הללו יוצר עדיפות. לדוגמה, מודול עם השפעה גבוהה והסתברות גבוהה ייבדק תחילה. המידע הדרוש לדירוג יכול להיאסף ממפתחים, מנהלי פרויקטים, ודוחות קודמים של תקלות.
יתרון מרכזי של RBT הוא ניצול משאבים אפקטיבי: הבדיקות מתמקדות באזורים שבהם נדרשת ההשפעה הגדולה ביותר, מה שמפחית את הסיכון לכשלים קריטיים במוצר.
4. השימוש במטריצת עדיפות (Priority Matrix)
מטריצת עדיפות היא כלי פשוט אך עוצמתי שמסייע לתעדף תסריטי בדיקה באופן ויזואלי. המטריצה מחלקת את התסריטים לארבע קטגוריות עיקריות על פי שני ממדים מרכזיים: חשיבות (Importance) ודחיפות (Urgency).
לדוגמה:
- גבוהה-גבוהה: בדיקות שיש לבצע מיד (קריטיות).
- גבוהה-נמוכה: בדיקות חשובות אך יכולות לחכות מעט.
- נמוכה-גבוהה: בדיקות דחופות אך לא קריטיות.
- נמוכה-נמוכה: בדיקות שאינן דחופות ואינן קריטיות.
לכל תסריט בדיקה משייכים קטגוריה לפי הערכת החשיבות והדחיפות שלו. שימוש במטריצה זו מאפשר לצוותי בדיקה להבין במה להתמקד ומה לדחות לשלב מאוחר יותר, במיוחד בפרויקטים גדולים עם משאבים מוגבלים.
5. ניתוח עלות-תועלת בתסריטי בדיקה
ניתוח עלות-תועלת (Cost-Benefit Analysis) הוא טכניקה שמאפשרת לתעדף תסריטי בדיקה על סמך העלות הנדרשת לביצועם מול הערך שהם מספקים. תסריטים בעלי יחס עלות-תועלת גבוה יקבלו עדיפות ראשונה.
לדוגמה, בדיקות שניתן לבצע בזמן קצר ועם סיכון גבוה לפגמים יקבלו עדיפות גבוהה, בעוד שבדיקות מורכבות אך עם ערך נמוך יידחו. תהליך זה מצריך הבנה מעמיקה של המשאבים הזמינים ושל הסיכונים העסקיים הכרוכים באי-ביצוע בדיקות מסוימות בזמן.
6. טכניקות מבוססות דרישות עסקיות
בפרויקטים רבים, הדרישות העסקיות מכתיבות את תעדוף הבדיקות. תסריטים שנוגעים לפונקציות שהן קריטיות להצלחת המוצר יקבלו עדיפות גבוהה. לדוגמה, אם מדובר באפליקציה בנקאית, בדיקות על פעולות תשלום או אבטחת מידע יקדימו בדיקות עיצוב חזותי.
שיטה זו דורשת ניתוח מעמיק של מסמכי הדרישות, שיחות עם מנהלי מוצר, ותיעדוף על פי הערך העסקי של כל פונקציה. שימוש בגישה זו מבטיח שהבדיקות יתמקדו באזורים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על המשתמשים והעסק.
7. שילוב עדיפות תסריטים בתהליך Agile
בתהליך Agile, יש גמישות רבה יותר בהפניות ובתעדוף של משימות. שילוב עדיפות תסריטים בתהליך זה דורש הבנה של היעדים העסקיים והצרכים הטכנולוגיים כדי להבטיח שהבדיקות יתבצעו בצורה אפקטיבית ומהירה. תסריטי הבדיקה בתהליך Agile יכולים להתעדכן בכל Sprint בהתאם לשינויים בדרישות, והם צריכים להיות גמישים כך שיוכלו להתמודד עם שינויים בזמן אמת. כל Sprint עוסק במיקוד על משימות ספציפיות, ולכן יש להחליט מראש אילו תסריטים צריכים להתמקד, אילו אפשר להמתין ואילו יש לשדרג על פי הקריטריונים החדשים שנקבעים. כל שיפור במערכת או שינוי בקוד מצריך עדכון של תסריטי הבדיקה כדי לשמור על האיכות.
8. תעדוף בדיקות עבור מערכות קריטיות
מערכות קריטיות, כמו מערכות פיננסיות או מערכות רפואיות, דורשות התמקדות מיוחדת בתהליך תעדוף הבדיקות. כל מערכת כזו יכולה להשפיע ישירות על משתמשים, על עסק או על חיים אנושיים. תהליך תעדוף הבדיקות עבור מערכות קריטיות כולל בדיקות מקיפות על תפקוד המערכת, אבטחת מידע ויכולת ההתאוששות שלה במקרה של תקלות. חשוב להגדיר את סדרי העדיפויות של תסריטי הבדיקה כך שהתסריטים הקשורים לפגיעות חמורות, טעויות קריטיות, או בעיות אבטחה יקבלו עדיפות גבוהה.
9. שימוש במפת דרכים לפרויקט לצורך עדיפות תסריטים
מפת דרכים (Roadmap) לפרויקט מציעה סקירה כוללת של השלבים הקריטיים בפיתוח ומספקת את העדיפות לבדיקות במקביל. על בסיס מפת הדרכים, ניתן לזהות את שלביו החשובים ביותר של הפרויקט ולהתאים את הבדיקות בהתאם. לדוגמה, אם שלב חשוב בפרויקט הוא השקת מוצר חדש, יש להקדיש זמן לבדוק את כל הפיצ'רים הקשורים בו. הבדיקות צריכות להיות ממוקדות על פי הצרכים של כל שלב, כך שהתסריטים יתאימו לשלבים קריטיים ויבוצעו בצורה הטובה ביותר.
10. עדיפות תסריטי בדיקה לפי ניתוח משתמשי קצה (User Persona Testing)
תסריטי בדיקה המייצגים את חוויית המשתמש (User Persona Testing) מאפשרים לבחון את המערכת מנקודת המבט של משתמשי הקצה. תהליך זה כולל יצירת "דמות משתמש" שמייצגת קבוצה מסוימת של משתמשים ולפי זה לבחון את חוויית השימוש במערכת. כאשר מנתחים את חוויית המשתמש, ניתן לתעדף את הבדיקות על פי פרופיל המשתמש, הצרכים והדרישות המיוחדות של קהלי יעד שונים. תסריטים אלו מבטיחים שהמערכת תספק חוויה אופטימלית עבור המשתמשים השונים.
11. איך להגדיר עדיפות לבדיקות רגרסיה?
בדיקות רגרסיה נועדו לוודא ששינויים בקוד לא גרמו לתקלות במערכות שכבר פועלות. כדי להגדיר עדיפות לבדיקות רגרסיה, יש לזהות אילו תכנים או פיצ'רים קריטיים שונו לאחרונה. בדיקות הרגרסיה יינתנו עדיפות גבוהה כאשר השינויים משפיעים על פונקציות מרכזיות במערכת או על חלקים קריטיים בממשק המשתמש. עם הזמן, תסריטים אלו יכולים להיות מותאמים מחדש כך שיתמקדו רק במקומות שבם יש סיכון לתקלות גבוהות.
12. עקרונות Pareto (80/20) בתעדוף תסריטי בדיקה
עקרון Pareto, הידוע גם כעקרון 80/20, מציין כי 80% מהתוצאות מגיעות מ-20% מהמאמצים. ביישום של עקרון זה בתהליך בדיקות תוכנה, ניתן לזהות את תסריטי הבדיקה הקריטיים ביותר שמכסים את רוב הבעיות האפשריות. תסריטים אלו מתמקדים באזורים שהשפעתם גדולה ביותר על המערכת או על המשתמשים. בשיטה זו, צוותי הבדיקה יכולים להתמקד בבדיקות שמשפיעות במידה רבה על איכות המערכת, ולהימנע מבדיקות שהשפעתן שולית.
13. הבנת השפעת ה-Critical Path על עדיפות תסריטי בדיקה
ה-Critical Path בפרויקט הוא סדרת המשימות הקריטיות שעליהן מתבסס תזמון הפרויקט כולו. כל עיכוב במרכיבים אלו ישפיע ישירות על זמן ההשלמה הכולל של הפרויקט. כאשר מיישמים את ה-Critical Path על תהליך הבדיקות, יש לתעדף את תסריטי הבדיקה שמבוססים על חלקים במערכת שמשפיעים ישירות על השביל הקריטי. למשל, אם יש שינויים או עדכונים בקוד שמשפיעים על הפונקציות הקריטיות, יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לבדיקות אלו. גילוי השביל הקריטי מאפשר לזהות את החלקים של המערכת שדורשים תשומת לב רבה יותר, ובכך להימנע מעיכובים בהשקה או ביצועים לקויים.
14. עדיפות תסריטים בהתבסס על פידבקים ממפתחים
שיתוף פעולה אפקטיבי עם המפתחים הוא קריטי להצלחה בתהליך תעדוף תסריטי הבדיקה. כאשר מפתחים מספקים פידבק על שינויים בקוד, ניתן להבין אילו חלקים במערכת נדרשים לבדיקות נוספות או מחמירות. שיטות לשיפור שיתוף פעולה כוללות פגישות תקופתיות עם המפתחים כדי לעדכן את הצוות על השינויים בצרכים, להתעדכן בקצב הפיתוח ולבצע תיאום לגבי אילו תסריטים יהיו בעלי עדיפות גבוהה יותר על בסיס הפידבקים החדשים. בעזרת פידבקים אלו, צוות הבדיקות יכול למקד את המאמצים בנושאים העדכניים ביותר ולהתמקד בבדיקות החשובות ביותר.
15. תעדוף בדיקות פונקציונליות מול לא-פונקציונליות
כאשר עובדים על תעדוף תסריטי בדיקה, יש לבחור אילו תסריטים לבחון קודם, בהתאם לסוג הבדיקות. בדיקות פונקציונליות עוסקות בהערכת הפונקציות העיקריות של המערכת, כגון אם היא מבצעת את המשימות הצפויות. לעומת זאת, בדיקות לא-פונקציונליות עוסקות בביצועים, אבטחה, יציבות ותפקוד המערכת בתנאים שונים. חשוב להבין את הצרכים העסקיים של המערכת כדי לקבוע את סדר העדיפויות. אם המערכת נדרשת לפעול במהירות וביעילות תחת עומס משתמשים, יינתן עדיפות לבדיקות ביצועים. אם המערכת עוסקת במידע רגיש, אז יש להעדיף את בדיקות האבטחה.
16. בדיקות Exploratory ותיעדוף דינמי
בדיקות חקר (Exploratory Testing) מתמקדות בחקירה של המערכת מבלי להיעזר בתסריטים מוגדרים מראש. מדובר בשיטה גמישה, שבה הבודק נחשף למערכת ומחפש באגים מבלי לעקוב אחר תסריטי בדיקה קודמים. תיעדוף דינמי בבדיקות חקר דורש גמישות בתעדוף, שכן הבודק יכול להתאים את התסריטים תוך כדי ביצוע הבדיקות. כאשר מגלים בעיות קריטיות או נושאים שאינם מכוסים בבדיקות אחרות, ניתן לשנות את סדר העדיפויות ולהתמקד בחלקים שהיו חסרים. תהליך זה דורש שיתוף פעולה בין צוותי הפיתוח והבדיקות כדי להבטיח שגילויים חדשים ישולבו בתהליך באופן מיידי.
17. שימוש ב-KPIs למדידת עדיפות תסריטי בדיקה
Key Performance Indicators (KPIs) הם מדדים שיכולים לשפר את תהליך תעדוף תסריטי הבדיקה. באמצעות KPIs, ניתן לזהות אילו תסריטים תורמים יותר לאיכות המערכת, ומאילו תסריטים ניתן לוותר. דוגמה למדדים חשובים יכולה להיות כמות באגים שזוהו במהלך הבדיקות, זמן ביצוע הבדיקות, או אחוז הכיסוי של תסריטי הבדיקה בפיצ'רים קריטיים. כשרואים מדדים אלו, ניתן להעריך אילו תסריטים דורשים יותר תשומת לב ולייעל את המשאבים. KPI גם מאפשר לבחון את האפקטיביות של תהליך הבדיקות ולבצע שיפורים באופן שוטף.
18. טעויות נפוצות בתעדוף תסריטי בדיקה וכיצד להימנע מהן
במהלך תהליך תעדוף תסריטי בדיקה, קיימות מספר טעויות נפוצות שיכולות להוביל לבזבוז משאבים ולפגוע באיכות הבדיקות. אחת הטעויות הנפוצות היא תעדוף יתר של תסריטים שאינם קריטיים או שההשפעה שלהם על המערכת מינורית. טעויות אחרות כוללות תעדוף תסריטים על פי נוחות הביצוע ולא על פי חשיבותם במערכת. על מנת להימנע מטעויות אלו, יש להקפיד על תהליך תעדוף מובנה, שכולל הערכה של סיכוני המערכת, התמקדות בתסריטים חשובים ביותר תוך שימוש במפת דרכים (Roadmap) ו-KPIs, ושיתוף פעולה הדוק עם צוותי הפיתוח כדי להבין את האתגרים הקיימים.
אם אתם לומדים את התחום, נמצאים בצומת דרכים בחיים ובוחנים את בדיקות תוכנה כפתרון כניסה להייטק ולרכוש מקצוע חדש, כנסו עכשיו לקורס הדיגיטלי שלנו, ותקבלו ידע מזוקק של 3 וחצי שעות, שיסבירו לכם א עד ת את התחום. כאן
TesQA 